מקליטה טורניקה נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.הוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 14.1.10.

אלה נימוקי הערעור :

א.הועדה טעתה שלא קבעה נכות לצמיתות בגין כאבים והגבלה ניכרת בתנועות יד ימין, וכן כאבים והגבלה ניכרת בתנועות צוואר.

ב.הועדה טעתה משלא הפעילה סמכותה ומשלא קבעה קשר סיבתי בין פגיעת התובע ביד ימין וצואר, זאת למרות שהובאה לידיעתה תביעה שהוגשה בתיק בל 4486/09, על החלטת פקיד התביעות אשר לא הכיר בפגיעת המערער בצוואר.

ג.במצב שנוצר, נאלץ המערער לפעול בשני מישורים, האחד בדרך של ערעור על החלטת פקיד התביעות (ערעור תוך 6 חודשים) והשניה ערעור על החלטת הועדה מדרג ראשון שקבעה נכות בשעור 0% (ערעור תוך 30 יום).

ד.נטען שהיה על הועדה להפעיל תקנה 15 בעניינו של המערער.

ה.נטען כי הועדה לא נימקה החלטתה ולא התיחסה לכל המסמכים שעמדו בפניה.

2.בדיון מיום 2.12.10 בפני כב' הרשמת וולך, הוסיף ב"כ המערער שני טיעונים:

א.המל"ל לא הגיש ערעור על החלטת הועדה לעררים, החלטת השופטת לויט מיום 3.10.10 בתיק בל 4486/09.

ב. טענת חוסר סבירות, בסעיף 26 לפרוטוקול הועדה מדרג ראשון, התעלמות פרופ' ביקלס מממצאיו הוא.

3.ב"כ המשיב טען :

א.קביעות הועדה מדרג ראשון אינן רלבנטיות.

ב.הועדה לעררים בדקה את המערער ביום 30.9.09, וקבעה שאינה מוצאת הפרעה תפקודית.

ג.הועדה ביקשה בדיקת EMG לפני סיכום.

ד.ההגדרה מהי הגבלה קלה, נתונה לשיקול דעת חברי הועדה ואינה קבועה בתקנות.

ה.הועדה התיחסה למסמכים שעמדו בפניה ולבדיקת EMG, שנמצאה תקינה.

ו.אין חובה על הועדה להתיחס לכל מסמך שבפניה.

4.ב"כ המערער הוסיף וטען כי ככל שהערעור יתקבל, על הועדה להתייחס לממצאים שנמצאו על ידי הועדה מדרג ראשון.

עוד טען שבדיקת EMG אינה בדיקה אובייקטיבית ולכן יש ליתן לה משקל מועט.